השבוע שהיה לי
פברואר 25, 2010
אני לא באמת זוכרת את יום ראשון או שני או שלישי. הזיכרון שלי בנוי בצורה כזאת, שהוא מאפשר לי לזכור רק יום אחד אחורה. השבוע היה קשה, כל בוקר התעוררתי בתחושה שבא לי למות, לא באמת מחשבות אובדניות, רק חוסר רצון מוחלט לתקשר עם העולם ולצאת מהבית. הבוקר הזה הוא שונה. אני לא בטוחה אם לעובדה שאני ביום חופש/סידורים יש קשר לעניין, ייתכן, אבל רוב הקרדיט הולך לזה. ללא מילים ועם הרבה כבוד ליוסי בנאי. יום טוב